תולעת הפארק (Spirocerca lupi) היא טפיל של כלבים, שהזחלים שלו נודדים בגוף ויוצרים לרוב גושים בדופן הוושט. ההדבקה מתרחשת בבליעת חיפושיות זבל נגועות או בעלי חיים קטנים שאכלו אותן. הסימנים כוללים פליטת מזון, קושי בבליעה, ירידה במשקל, שיעול ולעיתים דימום, ובמקרים מסוימים הגוש עלול להפוך לגידול ממאיר. האבחון נעשה באמצעות הדמיה, בדיקת צואה או אנדוסקופיה, והטיפול והמניעה מבוססים על תרופות מתאימות בהנחיית וטרינר.
איך כלב נדבק בתולעת הפארק?
ההדבקה מתרחשת כשהכלב בולע חיפושית זבל נגוצה (במשחק בפארק, בליקוק דשא) או לטאה/ציפור שאכלו חיפושית כזו. הזחלים נודדים דרך דופן אבי העורקים אל הוושט, שם הם יוצרים גושים (גרנולומות). הסימנים: פליטת מזון (רגורגיטציה), קושי בבליעה, שיעול, ירידה במשקל. הסיבוך המסוכן ביותר: התפוצצות מפרצת באבי העורקים (דימום פנימי פתאומי ומוות). טיפול מונע: תרופות אנטי-פרזיטריות כמו מילבמיצין (Milbemax) אחת לחודש באזורים אנדמיים.