קדחת קרציות (ארליכיוזיס, Ehrlichiosis) היא מחלה זיהומית הנגרמת מחיידקים מהסוג Ehrlichia, המועברים לכלבים דרך עקיצת קרצייה נגועה. החיידק תוקף תאי דם לבנים וגורם לחום, חולשה, ירידה בתיאבון, חיוורון, שטפי דם ולעיתים גם פגיעה במח העצם. המחלה שונה מבבזיוזיס: בעוד בבזיוזיס נפגעים תאי הדם האדומים, בארליכיוזיס נפגעים בעיקר תאי הדם הלבנים וטסיות הדם. האבחון נעשה בבדיקות דם, והטיפול כולל אנטיביוטיקה מתאימה; מניעת קרציות קבועה היא הדרך היעילה ביותר להגנה.
מה ההבדל בין קדחת קרציות לבבזיוזיס?
שתי המחלות מועברות על ידי קרציות, אבל פוגעות בתאים שונים. בבזיוזיס החיידק (Babesia) תוקף את תאי הדם האדומים — הסימנים הם חום, חולשה, שתן כהה וצהבת. בארליכיוזיס החיידק (Ehrlichia) תוקף תאי דם לבנים וטסיות — הסימנים כוללים חום, שטפי דם, דימומים מהאף וחיוורון. האבחון בבדיקות דם מבדיל בין השתיים, והטיפול מותאם בהתאם.
כמה זמן אחרי עקיצת קרצייה מופיעים הסימנים?
תקופת הדגירה של ארליכיוזיס נעה בין שבוע לחודש. המחלה יכולה להופיע בצורה חריפה (חום גבוה, חולשה, שטפי דם) ולעבור לצורה כרונית שבה הכלב נראה תקין אך הטסיות נמוכות. לכן חשוב: אחרי מציאת קרצייה על הכלב, יש לעקוב אחריו מספר שבועות, ואם מופיעים חום, עייפות או שטפי דם — לבצע בדיקת דם.
לקריאה נוספת: הגנה מפני קרציות ופרעושים — המדריך