דלקת האוזן החיצונית
דלקת האוזן החיצונית (Otitis Externa) היא דלקת של תעלת האוזן, השכיחה במיוחד בכלבים. גורמים נפוצים כוללים אלרגיה, קרדיות, גוף זר ולחות, ולעיתים מתפתח בעקבותיהם זיהום משני בחיידקים או בשמרים. הסימנים כוללים גירוד וכאב, ניעור הראש, אדמומיות, ריח לא נעים והפרשות. האבחון נעשה בבדיקת האוזן וההפרשות, והטיפול המוקדם מסייע למנוע הישנות וסיבוכים.
❓ שאלות נפוצות
למה לכלב יש ריח רע מהאוזן?
ריח רע מהאוזן — במיוחד עם הפרשה חומה או צהובה — הוא סימן כמעט ודאי לדלקת אוזניים. הכלב מנענע בראש, מגרד את האוזן, האוזן אדומה ורגישה. הסיבות: אלרגיות (הכי שכיחות), לחות כלואה (אחרי רחצה), גוף זר (עשב, חול), או טפילים (קרדית). כלבים עם אוזניים שמוטות (קוקר, באסט, לברדור) בסיכון מוגבר. אל תנקו עם צמר גפן — זה דוחף לכלוך פנימה. גשו לווטרינר לבדיקה אוטוסקופית וטיפול מתאים.
איך מנקים אוזניים לכלב נכון?
הכי חשוב — רק כשרואים לכלוך, לא כהרגל יומיומי. ניקוי יתר דווקא מגביר דלקות. השתמשו בתכשיר ניקוי ייעודי לאוזני כלבים (לא אלכוהול, לא מי חמצן, לא חומץ). מזגו כמות קטנה לתוך תעלת האוזן, עסו את בסיס האוזן בעדינות 30–20 שניות (תשמעו רעש של "פכפוך"), ואז תנו לכלב לנענע את הראש. נגבו את ההפרשות שיצאו החוצה עם צמר גפן או גזה — רק את מה שרואים, בלי להיכנס לעומק. אם האוזן אדומה, כואבת, או מדיפה ריח — אל תנקו! לכו ישר לווטרינר.
לקריאה נוספת: אלרגיית עור — אבחון וטיפול
