אלרגיות בכלבים הן תגובה חריגה לחומרים מהסביבה, לרכיבי מזון או לרוק של פרעושים. הסימן השכיח ביותר הוא גרד, ולעיתים מופיעים גם אדמומיות, ליקוק כפות, נשירת שיער ודלקות עור או אוזניים חוזרות. מכיוון שהסוגים השונים נראים דומים, האבחון כולל שלילת טפילים וזיהומים ולעיתים דיאטת אלימינציה. הטיפול מותאם לגורם וכולל מניעת חשיפה, הקלה על הגרד וטיפול בזיהומים משניים.
איך יודעים אם לכלב יש אלרגיה למזון או אלרגיה סביבתית?
זו שאלת מיליון הדולר. אלרגיה למזון גורמת לגירוד בכל הגוף — אוזניים, כפות, בטן, מפשעה — כל השנה, בלי קשר לעונה. אלרגיה סביבתית (אטופיה) היא עונתית — מחמירה באביב ובסתיו, בדיוק כמו קדחת השחת אצל בני אדם. הדרך היחידה לאבחן אלרגיה למזון היא דיאטת אלימינציה: 12–8 שבועות של חלבון שלא נחשף אליו מעולם. אם הגירוד משתפר — זו אלרגיית מזון. טיפול באלרגיה סביבתית כולל תרופות, תוספי עור, וטיפול מונע בפרעושים.
לקריאה נוספת: אלרגיית עור — מדריך מלא • מזון היפואלרגני — המדריך