
Norwegian Elkhound · ציד · נורבגיה
הנורבגיאן אלקהאונד הוא אחד מגזעי הכלבים העתיקים ביותר באירופה, ששירת את הוויקינגים כבר לפני אלפי שנים. הוא פותח בנורבגיה לציד אייל, דוב ושור בר, ומצטיין ביכולת מעקב ריח ועמידות בתנאי מזג אוויר קשים. מבנהו החזק והקומפקטי מסתיר כוח ועמידות יוצאי דופן.
הנורבגיאן אלקהאונד הוא כלב אמיץ, נאמן ובעל אישיות חזקה ועצמאית. הוא חברותי כלפי משפחתו ומגן על ילדיו, אך עלול להיות שמרני כלפי זרים. הוא כלב ערני שנוטה לנבוח כדי להתריע, תכונה שסייעה לו בציד אך עלולה להפריע בסביבה עירונית.
נורבגיאן אלקהאונד בוגר זקוק ל-2 עד 3 כוסות מזון יבש איכותי ביום, מחולקות לשתי ארוחות. הגזע נוטה להשמנה ולכן חשוב להקפיד על כמויות מדודות ולהימנע מהאכלה חופשית. מזון עשיר בחלבון עם רמת שומן מבוקרת הוא המומלץ ביותר.
| שלב חיים | כמות יומית | ארוחות ביום |
|---|---|---|
| גור (2-6 חודשים) | 180-280 גרם ביום | 3 |
| צעיר (6-12 חודשים) | 250-350 גרם ביום | 2 |
| בוגר (12+ חודשים) | 250-350 גרם ביום | 2 |
בעיות בריאות שכדאי להכיר:
| מצב | עלות משוערת |
|---|---|
| ניתוח דיספלזיה במפרק הירך | 18,000–8,000₪ |
| אבחון וטיפול בניוון רשתית | 6,000–2,000₪ |
| טיפול באלרגיות עור (שנתי) | 6,000–2,000₪ |
| אבחון וניטור ציסטות בכליות | 8,000–2,500₪ |
| טיפול בבעיות בלוטת התריס (שנתי) | 4,000–1,500₪ |
הפרווה הכפולה והצפופה של הנורבגיאן אלקהאונד דורשת הברשה שניים-שלושה פעמים בשבוע. בתקופות הנשירה העונתית, שמתרחשות פעמיים בשנה, נדרשת הברשה יומית אינטנסיבית. למרות הפרווה העבה, הגזע נקי יחסית וכמעט חסר ריח.
הנורבגיאן אלקהאונד הוא כלב חכם אך עצמאי, מה שעלול להפוך את האילוף למאתגר. הוא דורש גישה סבלנית ועקבית עם חיזוק חיובי ומגוון תרגילים מעניינים. סוציאליזציה מוקדמת חשובה במיוחד לגזע זה כדי למתן את אינסטינקט השמירה הטבעי שלו.
בדרך כלל כן, במיוחד אם הוכר אליהם בגיל צעיר. עם זאת, הוא עלול להציג שלטנות כלפי כלבים מאותו מין. סוציאליזציה מוקדמת חשובה מאוד.
האקלים הישראלי החם מהווה אתגר עבור גזע זה שפותח לאקלים קר. אם גדל בישראל, חשוב לספק לו מיזוג אוויר, צל ומים צוננים, ולהימנע מטיולים בשעות החמות.
לפחות 60-90 דקות ביום של פעילות גופנית הכוללת הליכות ארוכות, ריצה ומשחקים. הוא נהנה במיוחד מטיולים בשטח פתוח שבהם יכול להפעיל את חוש הריח שלו.
הנביחה היא חלק מהתפקיד ההיסטורי שלו – בציד אייל הוא היה צריך לנבוח ללא הפסקה כדי לשמור על הטרף במקום ולהתריע לציידים. ניתן לצמצם נביחות עם אילוף עקבי אך לא לבטלן לחלוטין.