גזעים

גזעים מסוכנים בישראל: הרשימה, החוק ונהלי ההחזקה (2026)

צוות Vetted נובמבר 2026 12 דקות

המונח "כלב מסוכן" מעורר לא מעט רגשות בקרב אוהבי כלבים: מצד אחד דאגה מובנת לביטחון הציבור, ומצד שני תסכול מתיוג גורף של גזעים שלמים ללא קשר לאופיו האמיתי של הכלב שלכם. בישראל, לא מדובר רק בוויכוח פילוסופי אלא במציאות משפטית מוגדרת וקפדנית מאוד. החוק קובע במפורש אילו גזעים מוגדרים מסוכנים, אילו כלבים מעורבים נכנסים להגדרה הזו, ומהן החובות הברורות שחלות על הבעלים: מגיל המוליך ברחוב ואורך הרצועה, דרך חובת הזמם ונעילת החצר, ועד לעיקור ולסירוס. במדריך הזה ריכזנו את כל מה שחשוב לדעת: רשימת 8 הגזעים, מעמדו של האמריקן בולי, כללי ההתנהלות המחייבים בבית ובחוץ, שאלת הביטוח, הנתונים הרשמיים על נשיכות בישראל, ומה באמת אומרים המחקרים הווטרינריים בעולם.

מהו "כלב מסוכן" לפי החוק הישראלי?

הבסיס המשפטי להסדרת הנושא בישראל מעוגן בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002, ובתקנות שהותקנו מכוחו: תקנות להסדרת הפיקוח על כלבים (יבוא והחזקה של כלבים מסוכנים), התשס"ה-2004. סעיף 1 לחוק קובע הגדרה תלת-ראשית, שלפיה כלב ייחשב מסוכן אם התקיים בו אחד משלושת התנאים הבאים:

• כלב שנשך: כלב שמלאו לו שלושה חודשים ונשך אדם וגרם לו לחבלה (שריטה, פצע או פגיעה גופנית), למעט נשיכה שנגרמה עקב התגרות ישירה באותו כלב.
• כלב השייך לגזע מסוכן: כלב מגזע שהוגדר בתוספת לחוק באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
• כלב שהוא הכלאה של גזע מסוכן: כלב שהוא שילוב של גזע מסוכן, וקיים אצלו דמיון בין דפוסי התנהגותו ותכונותיו הפיזיות לבין אלו של גזע מסוכן.

נקודה שחשוב להכיר: גם כלב קטן ומעורב או כלב מגזע רגוע לחלוטין יכול להיות מוכרז משפטית ככלב מסוכן אם נשך אדם וגרם לו לפציעה או שריטה. לעומת זאת, כלב השייך לאחד מ-8 הגזעים המוגדרים בחוק נחשב מסוכן באופן אוטומטי מיום היוולדו, ללא קשר לאופיו האישי או לעובדה שמעולם לא גילה שום תוקפנות.

רשימת 8 הגזעים המוגדרים בחוק הישראלי

התוספת לחוק מגדירה שמונה גזעים ספציפיים. ההגדרה מתייחסת לכלבים גזעיים, אך כאמור חלה גם על הכלאות המציגות מאפיינים דומים:

בול טרייר הוא אחד משמונת הגזעים המנויים בתוספת לחוק בישראל, לצד אמסטף, פיטבול וגזעים נוספים.

מעמדו של אמריקן בולי בישראל: האם הוא נחשב כלב מסוכן?

שאלת מעמדו של גזע האמריקן בולי (American Bully) מעסיקה לא מעט בעלי כלבים בארץ. הגזע פותח בארצות הברית בשנות ה-90 באמצעות הכלאות בין אמריקן פיטבול טרייר, אמריקן סטאפורדשייר טרייר וגזעי בולדוג נוספים, מתוך כוונה לייצר כלב שרירי ומרשים אך בעל מזג נוח ככלב משפחה.

בישראל, השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות פרסמו הנחיה רשמית (חוזר 9/2019, שעודכן באתר הממשלתי) הקובעת כי אמריקן בולי עונה על הגדרת "כלב מסוכן" מכוח חלופת ההכלאה שבסעיף 1 לחוק. והנה שלוש הסיבות לכך:

• הגזע אינו מוכר כגזע עצמאי על ידי הפדרציה הבינלאומית לכלבנות (FCI) או ההתאחדות הישראלית לכלבנות.
• הגנטיקה של האמריקן בולי מבוססת באופן ישיר על הכלאות של גזעים המוגדרים מסוכנים בחוק (אמסטף ופיטבול).
• תכונותיו הפיזיות (מבנה לסת, עוצמת נשיכה, מסת שריר) מציגות דמיון מובהק לגזעים המסוכנים.

המשמעות המעשית: וטרינרים עירוניים בישראל בוחנים כלבי אמריקן בולי בבדיקה פרטנית. כאשר הכלב מציג מאפיינים פיזיים של הגזעים המסוכנים, הוא יסווג ככלב מסוכן לכל דבר ועניין, ובעליו יידרש לעמוד בכל תנאי ההחזקה המחמירים. להרחבה על ההיבטים הבריאותיים של הגזע, מומלץ לקרוא את המדריך שלנו על בריאות אמריקן בולי.

נהלי החזקה והתנהלות מחייבים לבעלי כלבים מסוכנים

התקנות להסדרת הפיקוח על כלבים (יבוא והחזקה של כלבים מסוכנים) קובעות שורה של דרישות ברורות שחובה לעמוד בהן. אי-עמידה בתנאים אלה נחשבת עבירה פלילית ועלולה להוביל לקנסות כבדים ועד שנת מאסר:

• גיל הבעלים והמוליך: הרישיון להחזקת כלב מסוכן יינתן רק למי שמלאו לו 18 שנים. ברשות הרבים, הכלב יוחזק ויוּבל אך ורק על ידי אדם שמלאו לו 18 שנים והוא מסוגל לשלוט בו בכל רגע.
• הולכה ברשות הרבים (רצועה וזמם): כלב מסוכן חייב להיות מובל ברצועה שאורכה אינו עולה על 2 מטרים (בניגוד לכלב רגיל שהרצועה שלו יכולה להיות עד 5 מטרים לפי תקנות הרישוי). בנוסף, פיו של הכלב חייב להיות חסום בזמם (מחסום פה) תקני בכל עת שהותו ברשות הרבים.
• נוכחות קטינים מתחת לגיל 16: הוראה מחמירה במיוחד קובעת כי גם בחצרים הפרטיים (בתוך הבית או בחצר הפרטית), פיו של הכלב חייב להיות חסום בזמם בכל עת שנוכח במקום אדם שטרם מלאו לו 16 שנים, אלא אם אותו אדם הוא בן משפחה המתגורר בקביעות באותם חצרים.
• תנאי החצר והחצרים: החצר שבה מוחזק הכלב חייבת להיות מגודרת ונעולה באופן שמונע מהכלב לברוח או לצאת בכוחות עצמו.
• שילוט אזהרה: בכל כניסה לחצרים שבהם מוחזק הכלב יש להתקין שלט אזהרה ברור שבו נכתב "זהירות כלב מסוכן". גודל כל אות בשלט חייב להיות לפחות 5 על 5 סנטימטרים לפי תקנה 4(4).
• חובת עיקור או סירוס: בעל כלב מסוכן חייב לעקר או לסרס את הכלב בהגיעו לגיל 6 חודשים. החריג היחיד הוא אישור מיוחד בכתב ממנהל השירותים הווטרינריים, הניתן רק אם הניתוח מסכן באופן ממשי את חיי הכלב.
• איסור על הרבעה וסחר: חל איסור להרביע כלב מסוכן, למכור אותו או לסחור בו. העברת בעלות מותרת רק לכוחות הביטחון, לווטרינר עירוני או למכלאה מאושרת.
• איסור יבוא: החוק אוסר יבוא של כלבים מסוכנים לישראל, למעט מקרים חריגים של תושבים חוזרים שהחזיקו בכלב מעוקר בחו"ל במשך 18 חודשים לפחות וקיבלו היתר מראש.

החוק מחייב הולכת כלב מסוכן ברצועה שאורכה אינו עולה על 2 מטרים, על ידי אדם מעל גיל 18 המסוגל לשלוט בו.

ביטוח צד ג' לכלב מסוכן: מה המצב בישראל?

החוק להסדרת הפיקוח על כלבים אמנם מאפשר לשר החקלאות לחייב ביטוח צד שלישי כנגד נזקי גוף ורכוש כתנאי לרישיון, אך נכון לשנת 2026 החובה הזו טרם הוחלה בתקנות ברמה הארצית (אם כי רשויות מקומיות מסוימות דורשות זאת בחוקי עזר עירוניים).

האתגר האמיתי של הבעלים מגיע משוק הביטוח עצמו: רוב חברות הביטוח בישראל מחריגות במפורש כלבים מגזע מסוכן מכיסוי צד ג'. למשל, בפוליסת "החבר הטוב" של חברת הפניקס, פרק אחריות צד שלישי מחריג באופן גורף את כל 8 הגזעים שבחוק, ולצידם גם כלבי רועה קווקזי ורועה טורקי (קנגל).

המשמעות עבורכם קריטית: לפי פקודת הנזיקין בישראל, בעל כלב נושא באחריות מוחלטת לנזקי גוף שגרם כלבו, גם אם לא הייתה שום רשלנות מצדו. אם כלב מסוכן נושך אדם או כלב אחר, הבעלים יצטרך לשלם את מלוא הפיצויים ישירות מכיסו. כדי להבין בדיוק איך להיערך, מומלץ לקרוא את המדריך המלא שלנו על ביטוח צד ג' לכלבים בישראל.

נתוני נשיכות בישראל: מה אומרים המספרים הרשמיים?

דוחות השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות מספקים תמונת מצב עובדתית לגבי מעורבותם של גזעים מסוכנים באירועי תקיפה ונשיכה בארץ:

הנתונים הרשמיים מראים כי למעלה מ-93% מאירועי הנשיכה המדווחים בישראל מתרחשים דווקא עם כלבים שאינם מוגדרים מסוכנים. לפי דוח השירותים הווטרינריים לשנת 2024 (עמ' 286), רשומים בישראל 16,593 כלבים השייכים לגזעים המסוכנים (8,707 זכרים ו-7,886 נקבות). מתוכם, היו מעורבים באירועי נשיכה 207 כלבים באותה שנה. בנוסף, נרשמו באותה שנה 613 כלבים מגזעים רגילים שהוגדרו כמסוכנים בעקבות נשיכות חמורות.

נתוני משרד החקלאות מראים כי מעל 93% מאירועי הנשיכות בישראל מבוצעים על ידי כלבים שאינם מוגדרים מסוכנים.

חקיקה מבוססת גזע (BSL) מול עמדת המדע והווטרינריה

החקיקה בישראל מתבססת על תפיסה המכונה בעולם BSL (חקיקה מבוססת גזע): מיקוד בסוג הגזע במקום בהתנהגות הפרטנית של הכלב. אולם במחקר הווטרינרי המודרני יש כיום הסכמה גורפת שחוקים כאלה אינם מצליחים לצמצם את היקף הנשיכות באוכלוסייה:

• איגוד הרפואה הווטרינרית האמריקאי (AVMA) וארגון ה-CDC: מחקר מקיף של ה-CDC (Sacks et al., 2000) הצביע על כך שזיהוי גזע באירועי נשיכה שגוי במקרים רבים, וכי אין תשתית מדעית התומכת באיסור על גזעים ספציפיים לצורך הגנה על בריאות הציבור.
• מחקרים אפידמיולוגיים עדכניים: מחקר רחב היקף מאוניברסיטת סנט לואיס (Wyker & Gupta, 2024) שבדק 47 רשויות מקומיות מצא כי לחקיקת BSL לא הייתה שום השפעה מובהקת על מספר הפניות לחדרי מיון עקב נשיכות כלבים.
• הניסיון הבינלאומי באירופה: הולנד ביטלה בשנת 2009 לחלוטין את רשימת הגזעים המסוכנים שלה לאחר שמחקרים מקיפים (Cornelissen & Hopster, 2010) מצאו כי האיסור לא הפחית את מספר התקיפות. בדומה, מחקרים מאירלנד (Creedon & Ó Súilleabháin, 2017) הראו שאין הבדל בחומרת הפציעות בין נשיכות של גזעים מוסדרים לגזעים אחרים.
• עמדת האגודה הווטרינרית האמריקאית להתנהגות (AVSAB, 2024): האגודה פרסמה נייר עמדה רשמי הקובע כי תוקפנות בכלבים נקבעת על ידי שילוב של גנטיקה פרטנית, סוציאליזציה מוקדמת, חינוך, מצב בריאותי וסביבת הגידול, ולא על פי שיוך גזעי בלבד.

גידול נכון: סוציאליזציה והרגלה חיובית לזמם (מחסום פה)

גידול של כלב חזק ונמרץ דורש אחריות גבוהה, סבלנות ומחויבות אמיתית לרווחתו. כדי לעמוד בדרישות החוק בצורה רגועה ומבלי לפגוע באיכות חייו של הכלב, מומלץ מאוד לבצע הרגלה הדרגתית וחיובית לזמם סל מרווח כבר מגיל צעיר:

• היכרות הדרגתית: מציגים את הזמם לכלב לצד חטיף טעים, מבלי לנסות לחבוש אותו. הכלב לומד לקשר את מראה הזמם לחוויה חיובית.
• מריחת ממרח בחלק הקדמי: מורחים חמאת בוטנים טבעית (ללא קסיליטול) או מזון רטוב בקצה הזמם, ומאפשרים לכלב להכניס את אפו פנימה מרצונו החופשי.
• סגירה לפרקי זמן קצרים: סוגרים את הזמם לשניות ספורות בלבד, מתגמלים בהתלהבות ומשחררים. מאריכים את משך השהייה בזמם בהדרגה לאורך מספר שבועות.
• הימנעות מענישה פיזית: שיטות אילוף אגרסיביות או מבוססות כפייה עלולות להגביר חרדה ותוקפנות אצל כלבים חזקים. מומלץ להסתייע באנשי מקצוע מוסמכים בגישה חיובית, כפי שמוסבר במדריך שלנו על איך לאלף כלב.

הדרכה מעשית צעד-אחר-צעד מאת ארגון Blue Cross הבריטי: כיצד להרגיל כלב לזמם (מחסום פה) בגישה חיובית וללא מצוקה.

שאלות נפוצות על כלבים מסוכנים בישראל

מקורות

1. חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002. ספר החוקים 1874, עמ' 24 (נוסח משולב ומעודכן באתר נבו)
2. תקנות להסדרת הפיקוח על כלבים (יבוא והחזקה של כלבים מסוכנים), התשס"ה-2004. קובץ התקנות 6344, עמ' 58
3. משרד החקלאות וביטחון המזון: השירותים הווטרינריים (2019/2023). חוזר בנושא הגדרת כלב אמריקן בולי ככלב מגזע מסוכן
4. משרד החקלאות וביטחון המזון (2024). דוח השירותים הווטרינריים לשנת 2024: נתוני רישום כלבים, נשיכות וחלוקת גזעים מסוכנים (עמ' 286)
5. מרכז המחקר והמידע של הכנסת (2021). פיקוח על כלבים מסוכנים: יישום החוק וסקירה משווה בינלאומית
6. Sacks JJ, Sinclair L, Gilchrist J, Golab GC, Lockwood R (2000). Breeds of dogs involved in fatal human attacks in the United States between 1979 and 1998. Journal of the American Veterinary Medical Association, 217(6):836-840
7. Wyker B, Gupta M (2024). Emergency department visits for dog bite injuries in Missouri municipalities with and without breed-specific legislation: a propensity score-matched analysis. Frontiers in Public Health, 12:1354698
8. Creedon N, Ó Súilleabháin P (2017). Dog bite injuries to humans and the use of breed-specific legislation: a comparison of bites from legislated and non-legislated dog breeds. Irish Veterinary Journal, 70:23
9. Raghavan M, Martens PJ, Chateau D, Burchill C (2013). Effectiveness of breed-specific legislation in decreasing the incidence of dog-bite injury hospitalisations in people in the Canadian province of Manitoba. Injury Prevention, 19(3):177-183
10. Patronek GJ, Slater M, Marder A (2010). Use of a number-needed-to-ban calculation to illustrate limitations of breed-specific legislation in decreasing the risk of dog bite-related injury. Journal of the American Veterinary Medical Association, 237(7):788-792
11. Cornelissen JM, Hopster H (2010). Dog bites in The Netherlands: a study of victims, injuries, circumstances and aggressors to support evaluation of breed specific legislation. The Veterinary Journal, 186(3):292-298
12. American Veterinary Society of Animal Behavior (AVSAB) (2024). Position Statement: Breed-Specific Legislation

שתפו:

אהבתם את המאמר? עקבו אחרינו בפייסבוק לעוד טיפים, מדריכים ודילים על חיות מחמד

מאמרים קשורים

ביטוח

ביטוח צד ג׳ לכלב 2026: מה מכסה, כמה עולה ומי מחריג גזעים מסוכנים

ביטוח צד ג׳ לכלב: תקרה של עד מיליון שקל, השתתפות עצמית של 2,200 עד 2,454 שקל, אילו חברות מחריגות גזעים מסוכנים, מה החוק קובע ואיך מגישים תביעה.

קראו עוד ←

בריאות

עיקור וסירוס בכלבים וחתולים: המדריך המלא לבעלי חיות מחמד

עיקור וסירוס בכלבים וחתולים: יתרונות רפואיים, מניעת פיומטרה, גיל מומלץ לפי גזע (מחקר UC Davis), הכנה לניתוח והחלמה בבית. נכתב בליווי ד״ר מוטי סקציאר.

קראו עוד ←

ציוד וצרכנות

רצועה לכלב: המדריך המלא לבחירה בטוחה ונוחה

מדריך מקיף לבחירת רצועה לכלב בישראל: סוגי רצועות, אורך ורוחב מתאימים, בטיחות בעיר ובשטח, סכנות רצועה נמתחת, מחירים ומתי עדיף רתמה או לונג-ליין.

קראו עוד ←