אימוץ בישראל מול העולם: 5 הבדלים שחייבים להכיר
מאת צוות Vetted
עודכן אוגוסט 2026
9 דקות קריאה
אם אתם שוקלים לאמץ כלב או חתול, בטח שאלתם את עצמכם: איך עושים את זה נכון? בישראל, במדינות אירופה ובארה"ב עונים על השאלה הזו אחרת לגמרי — בתהליך, במחיר, בחוק ובגישה. השווינו בין ישראל, ארה"ב, בריטניה, גרמניה והולנד כדי להראות לכם איפה אנחנו עומדים, מה אפשר ללמוד מכל מדינה, ואיך כל זה משפיע עליכם כשאתם בוחרים לאמץ.
שוקלים לאמץ? באדי, העוזר החכם של Vetted, יכול לעזור לכם להבין מה מתאים לכם — כלב או חתול, בוגר או גור. שוחחו עם באדי בחינם
למה בכלל להשוות אימוץ בין מדינות?
בכל שנה ננטשים בישראל כ-100,000 כלבים וחתולים, ובמרחב הציבורי חיים בין חצי מיליון לכמעט 2 מיליון חתולי רחוב. המספרים הגדולים אומרים שאימוץ הוא לא רק מעשה טוב — הוא חלק מרכזי מהפתרון. אבל הדרך שבה כל מדינה מתמודדת עם המספרים האלה שונה מאוד.
בקצה האחד עומדות מדינות כמו הולנד, שהצליחה להעלים כלבי רחוב לגמרי, ובקצה השני יש מדינות שעדיין נאבקות בעומס על המקלטים. בישראל אנחנו איפשהו באמצע — עם חוקים טובים יחסית, עמותות פעילות, אבל גם עם אתגרים ייחודיים. הבנת ההבדלים עוזרת לנו לבחור נכון יותר כמאמצים — וגם לדעת מה אפשר לשפר.
לפני שנצלול: לפי הנתונים של Vetted, שאוגרת מידע מעמותות אימוץ ברחבי הארץ, יש כרגע כ-1,360 חיות מחמד פעילות שמחכות לבית — כ-1,140 כלבים וכ-225 חתולים, ביותר מ-70 עמותות וארגונים, מהצפון ועד הדרום. הרוב הגדול הם כלבים בוגרים, וזה לא במקרה.
איך מאמצים בישראל? עמותות, ועדות וחוזה
האימוץ בישראל מתנהל כמעט כולו דרך עמותות וארגונים פרטיים: אגודת צער בעלי חיים, תנו לחיות לחיות, SOS חיות, עמותות מקומיות ועוד. התהליך האופייני כולל מילוי טופס, שיחה או ראיון עם נציג העמותה, ולעיתים גם ביקור בית או מפגש עם הכלב או החתול.
כמעט בכל עמותה תחתמו על חוזה אימוץ שמפרט את האחריות שלכם — כולל התחייבות לעקר או לסרס את בעל החיים אם טרם בוצע, לדאוג לחיסונים ולטפל בו כראוי. עמותות רבות גם עוקבות אחרי החיה בשנה הראשונה, ואפשר להחזיר אותה אם משהו משתבש — מה שנותן רשת ביטחון למאמצים.
ומה מקבלים בתמורה? סל אימוץ שכולל בדרך כלל חיסונים, שבב, תילוע ולעיתים גם עיקור או סירוס. עלות האימוץ נעה לרוב בין 900–300₪, בהתאם לעמותה ולגיל החיה.
חוזה האימוץ בישראל הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך — הוא מגן גם עליכם וגם על החיה
התלבטו בין גור לכלב בוגר? יש לזה השלכות גדולות על ההתאמה לבית שלכם — המדריך שלנו לגור מול בוגר יעזור לכם להחליט
ארה"ב: מקלטים עירוניים בקנה מידה עצום
בארה"ב התמונה שונה מהותית: שם פועלים כ-13,500 מקלטים וארגוני הצלה, רבים מהם עירוניים וממומנים על ידי הרשויות. זה אומר שיותר בעלי חיים עוברים דרך המערכת הציבורית — ויש לזה יתרונות וחסרונות.
בשנת 2025 נכנסו למקלטים בארה"ב כ-5.8 מיליון כלבים וחתולים, ו-4.2 מיליון מהם מצאו בית חדש. הנתון החשוב יותר: שיעור ההמתות ירד מ-10% ב-2019 ל-8% ב-2025. ובכל זאת, במספרים מוחלטים עדיין הומתו כ-597,000 חיות בשנה שעברה — מגמה של ירידה, אבל כל המתה היא אחת יותר מדי.
התהליך האמריקאי כולל בדרך כלל מילוי בקשה, מפגש עם החיה ולעיתים בדיקת המלצות. דמי האימוץ נעים בין 50 ל-450 דולר, וכוללים כמעט תמיד עיקור או סירוס, שבב, חיסונים ותילוע — למשל ב-SPCA של פנסילבניה: גורים ב-450 דולר, כלבים בוגרים ב-75 עד 325 דולר, וחתולים ב-75 עד 150 דולר.
בריטניה: תהליך מחמיר שמתמקד בהתאמה
בבריטניה הארגונים המובילים — RSPCA ו-Dogs Trust — בנו תהליך שנועד לוודא שההתאמה בין המאמץ לחיה באמת טובה, גם אם זה לוקח זמן. ה-RSPCA מתחיל בחיפוש באתר, ממשיך בבקשה מקוונת, ואז במפגש אחד או כמה בין המשפחה לכלב. לחלק מהמקרים מתווסף גם ביקור בית או בדיקה וירטואלית.
Dogs Trust לוקח את זה צעד קדימה: ממלאים בקשה אחת, והצוות מחפש עבורכם את הכלב המתאים — הבקשה נשארת פתוחה שלושה חודשים. הם בודקים דברים כמו אישור מבעל הדירה, גיל המאמצים (מעל 18), כמה זמן הכלב יכול להישאר לבד, ומרחב חיצוני מתאים. דמי האימוץ עומדים על 150 עד 200 ליש"ט, וכוללים עיקור, שבב, חיסונים וטיפול בפרעושים ותולעים.
התוצאה: שיעור ההחזרות אצל הארגונים האלה נמוך משמעותית — כי ההתאמה נבדקת לעומק לפני שמסיימים את התהליך, לא אחריו.
גרמניה והולנד: המודל האירופי המחמיר
בגרמניה חוק רווחת בעלי החיים (Tierschutzgesetz) נחשב לאחד המחמירים בעולם, ומאז תיקון חוקתי ב-2002 הגנה על בעלי חיים מעוגנת בחוקה הגרמנית עצמה. במקלטים גרמניים מחזיקים חיות ללא הגבלת זמן עד שימצאו בית, והמתה מותרת רק במקרים קיצוניים — מחלה סופנית או סכנה ממשית. לא פלא שבגרמניה וגם במדינות שכנות מייבאים כיום חיות ממדינות דרום ומזרח אירופה, כי אין מספיק חיות מקומיות למאמצים.
הולנד הלכה אפילו רחוק יותר: היא המדינה הראשונה בעולם ללא כלבי רחוב. איך? באמצעות תוכנית CNVR ממשלתית (איסוף, עיקור, חיסון והחזרה), מסים גבוהים על קניית כלבים ממגדלים כדי לעודד אימוץ, משטרת חיות, ואכיפה אמיתית של החוק. היום, בכל המקלטים בהולנד גם יחד, מחכים רק כ-315 כלבים לאימוץ — והמדינה מייבאת כלבים מספרד וממזרח אירופה כדי לספק את הביקוש.
רוצים להבין גם את הצד הכלכלי של ההשוואה הבינלאומית? כאן השווינו את עלויות הגידול בין ישראל ל-8 מדינות — מזון, וטרינר, ביטוח וטיפוח
חושבים על אימוץ?
בדקו את מאגר הכלבים לאימוץ שלנו ומצאו את החבר הבא שלכם
השוואת עלויות: מה מקבלים על דמי האימוץ?
המחיר עצמו לא מספר את כל הסיפור — מה שחשוב זה מה כלול בו. הנה ההשוואה, במספרים מעודכנים:
| מדינה | דמי אימוץ אופייניים | מה כלול |
|---|---|---|
| ישראל | 900–300₪ | חיסונים, שבב, תילוע, לעיתים עיקור |
| ארה"ב | 450–50 דולר | עיקור או סירוס, שבב, חיסונים, תילוע, בדיקה רפואית |
| בריטניה | 200–150 ליש"ט | עיקור, שבב, חיסונים, פרעושים ותולעים |
| גרמניה | 300–200 אירו | חיסונים, עיקור, שבב, דרכון |
ומה לגבי הולנד? שם המצב הפוך: כמעט אין חיות מקומיות שמחכות לאימוץ — המקלטים ממלאים את הביקוש בייבוא מספרד וממזרח אירופה, ודמי האימוץ נקבעים ממקלט למקלט.
חשוב לזכור: דמי האימוץ הם רק ההתחלה. העלות השנתית של גידול כלב בישראל כוללת מזון, וטרינר, ביטוח, אילוף וטיפוח — וזה הסכום שצריך לקחת בחשבון מראש, בכל מדינה.
רגולציה: בישראל החוק דווקא מתקדם
נקודה מעניינת: ברגולציה, ישראל לא נופלת מהמדינות המערביות. מאז 2017, על פי תקנות צער בעלי חיים, אסור למסור לאימוץ כלב או חתול שלא סומן בשבב אלקטרוני ושלא עוקר או סורס (או שנחתמה התחייבות לעשות זאת). זה בדיוק מה שמקובל בארה"ב, בריטניה וגרמניה.
גם חובת הרישוי לכלבים מעל גיל 3 חודשים קיימת בישראל כבר שנים, והמשרד להגנת הסביבה מעניק תמיכות כספיות לרשויות המקומיות לצמצום אוכלוסיית הכלבים המשוטטים — באמצעות איסוף, עיקור וסירוס ואימוץ. הפער מול אירופה נמצא פחות בחוק ויותר באכיפה ובתקציבים: עיקור וסירוס עדיין לא ממומנים בקנה מידה שמספיק כדי לעצור את הגידול באוכלוסיית חתולי הרחוב.
גם במדינות “הכי מתקדמות” בעולם, הנתונים משתנים כל הזמן. תמיד כדאי לבדוק את הדרישות העדכניות מול העמותה או הארגון שתבחרו — גם בישראל וגם בחו"ל.
שיעורי המתות: התמונה הקשה והמגמה המעודדת
כשמדברים על אימוץ, אי אפשר להתעלם מהנתון הכואב. בישראל, על פי דוח מצב בעלי החיים של תנו לחיות לחיות, יותר מ-4,000 כלבים הומתו ב-2024 על ידי הרשויות — עלייה של כ-35% לעומת 2023, וככל הנראה מדובר בהערכת חסר. גם ב-2025 הומתו מאות כלבים משוטטים באזורי עימות, במסגרת היתרים מיוחדים.
לעומת זאת בארה"ב המגמה הפוכה: שיעור ההמתות במקלטים ירד בהתמדה לאורך השנים, בעקבות מעבר למדיניות הצלה (rescue), תוכניות העברה בין מקלטים ומודעות ציבורית. ובגרמניה והולנד ההמתה של חיה בריאה פשוט אסורה בחוק.
ההבדל לא נובע רק מ“תרבות” אלא משילוב של חקיקה, מימון, עיקורים בקנה מידה ארצי ומודעות. כל אימוץ בישראל מוריד ישירות את הלחץ על המערכת ומצמצם את מספר החיות שמגיעות למצבי סיכון.
המדריך המעשי בעברית: מה לדעת לפני שמביאים כלב הביתה
מה אפשר ללמוד מכל מדינה?
ההשוואה לא נועדה להכניס אף אחד לרשימת הבושה — אלא להראות מה עובד. הנה חמשת ההבדלים הגדולים במספרים:
- התהליך: עמותות ועדות בישראל, מקלטים עירוניים ענקיים בארה"ב, והתאמה קפדנית במפגשים בבריטניה
- העלות: 900–300₪ בישראל מול עד 450 דולר בארה"ב
- החוק: בגרמניה ובהולנד המתת חיה בריאה אסורה — בישראל היא עדיין מתרחשת בקנה מידה רחב
- ההיקף: כ-13,500 מקלטים וארגוני הצלה בארה"ב מול עשרות עמותות פרטיות בישראל
- התוצאה: הולנד חיסלה את תופעת כלבי הרחוב — וישראל עדיין נאבקת בעומס על המקלטים
אז מה אנחנו לוקחים מכל מודל? הנה התמונה המלאה:
- מהולנד: תוכנית עיקור וסירוס ארצית במימון ממשלתי — הדרך היחידה לעצור את המחזור מלכתחילה
- מגרמניה: הגנה חוקתית על בעלי חיים — המתת חיה בריאה היא עבירה פלילית
- מבריטניה: תהליך התאמה מעמיק שמקטין החזרות — לא לאמץ בלי מפגש ובחינה אמיתית
- מארה"ב: שקיפות נתונים — כשיש דוחות שנתיים, קל יותר למדוד שיפור
- מישראל: נכונות של אלפי מתנדבים ועמותות שמצילות כל יום — גם במשאבים מוגבלים
ואם נרד לרמה האישית — מה זה אומר לכם, כמאמצים? שהבדיקה וההתאמה הן לא “ביורוקרטיה מיותרת” אלא בדיוק מה שמגן עליכם ועל החיה. גם אם העמותה בישראל פחות מחמירה מ-Dogs Trust, קחו את זה ברצינות: שאלו שאלות, בקשו מפגשים, ותוודאו שהחיה מתאימה לאורח החיים שלכם.
ההתאמה הנכונה מראש היא מה שהופך אימוץ להצלחה ארוכת טווח
גם חתולים — בארץ וגם בחו"ל — מחכים לבית חם
השורה התחתונה
כל מדינה מתמודדת עם אתגר האימוץ בדרך אחרת: ישראל עם עמותות מסורות ומסגרת חוקית טובה, ארה"ב עם מערכת ענק ומספרים שמשתפרים, בריטניה עם התאמה קפדנית, וגרמניה והולנד עם חוקים שאוסרים על המתת חיות בריאות. אבל בשורה התחתונה, בכל המדינות האלה יש דבר אחד משותף: אימוץ מציל חיים — וזה נכון בדיוק באותה מידה כאן, בישראל.
- בישראל מחכות כרגע כ-1,360 חיות לאימוץ — כלבים, חתולים, גורים ומבוגרים
- דמי אימוץ של 900–300₪ כוללים בדרך כלל חיסונים, שבב ותילוע
- החוק הישראלי מחייב שבב ועיקור או סירוס לכל חיה שמועברת לאימוץ
- ההתאמה הנכונה — לא המהירות — היא מה שמונע החזרות, כמו בבריטניה
- כל אימוץ מוריד את הלחץ מהמערכת ומצמצם המתות
שאלות נפוצות
כמה עולה לאמץ כלב בישראל לעומת חו"ל?
בישראל דמי האימוץ נעים בין 900–300₪, וכוללים בדרך כלל חיסונים, שבב ותילוע. בארה"ב משלמים 50 עד 450 דולר (כולל עיקור ושבב), בבריטניה 150 עד 200 ליש"ט, ובגרמניה 200 עד 300 אירו. ההבדל הגדול הוא במה שכלול — בישראל עיקור וסירוס לא תמיד כלולים בדמי האימוץ, ולעיתים נדרשת התחייבות לבצע אותם.
האם קשה יותר לאמץ בחו"ל מאשר בישראל?
במדינות כמו בריטניה התהליך מחמיר יותר: בקשה מפורטת, מפגשים מרובים, לעיתים ביקור בית, ובדיקת התאמה לאורח החיים. בישראל התהליך מהיר ופשוט יותר, אבל גם פחות מעמיק — מה שעלול להוביל ליותר החזרות. לכן מומלץ גם כאן לקחת את שלב ההתאמה ברצינות.
מה זה CNVR ולמה הולנד נחשבת מודל עולמי?
CNVR הוא ראשי תיבות של Collect, Neuter, Vaccinate, Return — איסוף, עיקור, חיסון והחזרה. הולנד הפעילה תוכנית כזו במימון ממשלתי ארצי, בשילוב מסים על קניית כלבים ממגדלים ומשטרת חיות, והפכה למדינה הראשונה בעולם ללא כלבי רחוב — עם כ-315 כלבים בלבד שמחכים לאימוץ בכל המדינה.
האם בישראל מותר להמית חיות במקלטים?
בשונה מגרמניה וממדינות נוספות, שבהן המתת חיה בריאה אסורה בחוק ומוגדרת עבירה פלילית, בישראל אין איסור חוקי מפורש על כך — ולכן בפועל רשויות מקומיות ממיתות אלפי כלבים בשנה במכלאות (כלביות עירוניות). לפי דוח תנו לחיות לחיות, יותר מ-4,000 כלבים הומתו ב-2024, עלייה של כ-35% לעומת 2023.
מה כולל סל האימוץ בישראל?
סל אימוץ טיפוסי כולל חיסונים, שבב אלקטרוני, תילוע ולעיתים גם עיקור או סירוס — תלוי בעמותה. בחלק מהעמותות הסל כולל גם מנוי קצר למרפאה או ציוד ראשוני. כאן תמצאו את הפירוט המלא של מה כלול ומה תצטרכו לרכוש בעצמכם.
למה כלבים בוגרים קשה יותר לאמץ?
בדיוק בגלל זה רוב החיות שמחכות לאימוץ בישראל הן כלבים בוגרים — המאמצים מעדיפים גורים. אבל מחקרים מראים שכלבים בוגרים מוחזרים פחות לעמותות, ולרוב כבר עברו אילוף בסיסי, יודעים להתנהג בבית ומתאימים יותר למשפחות. המדריך שלנו לאימוץ כלב מבוגר מסביר למה זה יכול להיות הבחירה הנכונה.
האם אפשר לאמץ חיה מחו"ל לישראל?
כן, ויש ישראלים רבים שעושים זאת — בעיקר מקפריסין, יוון, רומניה וספרד. החיה צריכה לעבור בדיקות וחיסונים (כולל כלבת), לקבל שבב ודרכון, ולעמוד בדרישות הכניסה לישראל. זה תהליך שעולה מאות שקלים ולוקח זמן, ולכן מומלץ לבדוק קודם את עשרות העמותות הפעילות בארץ.
מקורות
- תנו לחיות לחיות — דו"ח מצב בעלי החיים 2025
- ASPCA — U.S. Animal Shelter Statistics 2025
- Shelter Animals Count — 2025 Annual Data Report
- The Zebra — Pet Adoption Statistics 2026
- DutchReview — How the Netherlands Became the First Country Without Stray Dogs
- RSPCA — How to Adopt a Dog
- Dogs Trust — How to Adopt a Dog
- Michigan State University — German Animal Welfare Act (Tierschutzgesetz)
- Pennsylvania SPCA — Adoption Process and Fees
חושבים לאמץ כלב או חתול?
באדי, העוזר החכם של Vetted, יכול לעזור לכם לבחור את החיה שמתאימה לכם — גזע, גיל, התנהגות וצרכים. וגם למצוא חיות לאימוץ בקרבתכם — שוחחו עם באדי עכשיו, בחינם
אהבתם את המאמר? עקבו אחרינו בפייסבוק לעוד טיפים, מדריכים ודילים על חיות מחמד
