בריאות אוקטובר 2026

מאת צוות Vetted עודכן אוקטובר 2026 14 דקות קריאה

כשכלב מגיע למיון אחרי תאונת דרכים ומאבד דם לחלל הבטן, או כשחתול עם אנמיה ממשיך להחמיר למרות טיפול, הווטרינר לא שואל רק איזו תרופה לתת, אלא אם יש מנת דם מתאימה. בנק דם וטרינרי הוא התשתית שמאפשרת את התשובה הזו: תורמים בריאים, בדיקות סוג דם ובדיקות התאמה, עיבוד המנה לרכיבים ומלאי זמין לחדר המיון. בשונה מרפואת אדם, אין תחליף מלאכותי לדם של כלבים וחתולים: תחליף הדם הסינתטי ששווק בעבר (אוקסיגלובין) אינו זמין עוד, ולכן כל מנת דם שמצילה חיים מגיעה מכלב או חתול אחר. במדריך הזה נעבור על כל השרשרת: מי רשאי לתרום, מה עוברת החיה התורמת, מתי באמת נדרש עירוי דם לכלב או לחתול, איך מחליטים לאיזה מוצר דם, מה הסיכון לתגובת עירוי, כמה זה עולה בישראל ואיך ביטוח חיות מחמד משתלב בעלויות.

מה זה בנק דם וטרינרי ומה יש בו

בנק דם וטרינרי הוא יחידה רפואית שמגייסת תורמים, בודקת אותם, אוספת דם בתנאים סטריליים, מעבדת אותו לרכיבים, מאחסנת ומספקת לפי דרישה. יש שני מודלים עיקריים: בנק בתוך בית חולים וטרינרי גדול (שם התורמים הם כלבים של הצוות, של לקוחות או כלבי אימוץ של המוסד) ובנק קהילתי שמסתמך על תורמים מתנדבים; בחלק ממדינות העולם יש גם בנקים מסחריים שמספקים מנות לכל הארץ. היתרון הגדול של בנק מסודר הוא ייצור רכיבי דם: מאותה תרומה אפשר להפריד תרכיז כדוריות אדומות, פלסמה קפואה וקריופרזיפיטט, וכך לטפל בבעיה הספציפית במקום לערות לחיה רכיבים שהיא אינה זקוקה להם.

הנה חמשת מוצרי הדם המרכזיים, ולמה כל אחד מהם משמש בפועל:

חשוב להבין את מגבלת המדף: דם הוא מצע גידול מצוין לחיידקים, ולכן אורך החיים שלו קצר. מעבר לכך, ביחידות שמאוחסנות יותר מ-28 יום מתרחשים שינויים כימיים: ה-pH יורד, רמות האשלגן עולות והמוליזה עולה. שינויים אלה אינם הופכים את המנה לפסולה בהכרח, אבל הם מגבירים סיכון לתגובות עירוי, כפי שנראה בהמשך.

מוצרי דם מחייבים שרשרת קירור קפדנית: כדוריות ב-4°C, פלסמה בקפאון עמוק

מתי באמת צריך עירוי דם לכלב או לחתול

ההחלטה על עירוי אינה נגזרת ממספר בודד. ההנחיה המקובלת היא שהמצב הקליני קובע, לא ההמטוקריט: חיה עם אנמיה כרונית יכולה לחיות באופן יציב גם עם המטוקריט של 10%, בעוד חיה עם איבוד דם חד ומהיר תזדקק לעירוי גם במספר גבוה יותר, כי הגוף לא הספיק לפצות. הסימנים שמדריכים את הווטרינר הם חיוורון, טכיקרדיה, נשימות מהירות במנוחה, חולשה וחוסר סבילות למאמץ, כלומר סימנים של אספקת חמצן לקויה לרקמות.

המצבים הנפוצים שבהם נדרש עירוי דם לכלב או לחתול:

• איבוד דם חריף: תאונת דרכים, דימום פנימי, ניתוח גדול, גידול בטחול שדימם או הסרת טחול. אלה המקרים שבהם נדרש לרוב דם מלא או תרכיז כדוריות, ולעיתים גם פלסמה.
• אנמיה המוליטית אימונית (IMHA): מערכת החיסון משמידה את הכדוריות של החיה עצמה. עירוי כאן הוא גשר עד שהטיפול האימונולוגי יעבוד, וגם הוא אינו מבטיח שהכדוריות שהוחדרו ישרדו.
• אנמיה שאינה מתחדשת: מחלת כליות כרונית, לימפומה, מחלות מח עצם ומחלות דלקתיות כרוניות. בחתולים אלה הן הסיבות הנפוצות ביותר לצורך בעירוי.
• מחלות זיהומיות וטפילי דם: פרוו בגורים, ארליכיוזיס (קדחת הקרציות, ראו מדריך קרציות ופרעושים) ומצבים אחרים שפוגעים בכדוריות.
• הרעלות: רעל עכברים מסוג נוגדי קרישה, שמצריך פלסמה או קריוסופרנטנט, ולאו דווקא כדוריות.
• הפרעות קרישה ופגיעות חום או הכשה: הכשת נחש, מכת חום וקרישה תוך-כלית מפושטת (DIC) עלולים לדרוש פלסמה לצד טיפול תומך.
• מחסור בחלבוני פלסמה: אלבומין נמוך מאוד או חסר בגורמי קרישה.

בחתולים, מחקרים שמסכמים אלפי עירויים מלמדים שרוב העירויים ניתנים על רקע ייצור כדוריות לקוי או איבוד דם, ורק במיעוט (כ-5%–25%) על רקע המוליזה. ההמטוקריט לפני העירוי בחתולים נע בממוצע סביב 15%–17%, אבל הטווח בספרות רחב מאוד (מ-5% ועד 40%), דבר שממחיש עד כמה ההחלטה היא קלינית ולא מספרית.

סוגי דם בכלבים ובחתולים: למה זה כל כך חשוב

כלבים: מערכת DEA

לכלבים מוכרות יותר מ-12 קבוצות דם, ושבע מהן נחשבות לעיקריות, תחת השם DEA (אנטיגן כדוריות של הכלב). הקבוצה החשובה ביותר מבחינה קלינית היא DEA 1: כ-40%–60% מהכלבים נושאים אותה, והיא האנטיגן שמעורר את התגובה החיסונית החריפה ביותר. כלב שאינו נושא DEA 1 נחשב לתורם אוניברסאלי, וניתן לתת את הדם שלו גם לכלב חיובי וגם לכלב שלילי. בנקים מחמירים יותר מעדיפים תורם שלילי גם ל-DEA 1.2 ול-DEA 7 (מבחינה מדעית, 1.1 ו-1.2 הם כיום אותו אנטיגן ברמות ביטוי שונות). בשנים האחרונות זוהו גם אנטיגנים חדשים יותר, כמו Dal ו-Kai-1/Kai-2.

ההבדל המרכזי בין כלבים לחתולים, והסיבה שכלבים יכולים לרוב לקבל עירוי ראשון בלי בדיקת התאמה, הוא היעדר נוגדנים טבעיים נגד DEA 1: כלב שלילי שיקבל דם חיובי לא יגיב מיד, אלא יפתח נוגדנים בתוך כ-7–10 ימים. הבעיה מתעוררת בעירוי השני, ואז הכדוריות נהרסות במהירות. בשל כך הכלל המקובל הוא שכלב עובר בדיקת התאמה (קרוסמץ') מהעירוי השני ואילך. קבוצות DEA 3, 5 ו-7 גורמות בדרך כלל לתגובה מאוחרת ולקיצור תוחלת החיים של הכדוריות, ולא להמוליזה חריפה. תוחלת החיים של כדורית כלב תואמת היא כ-21 יום.

חתולים: מערכת AB, מיק ו-FEA

אצל חתולים המערכת המרכזית היא AB: שלושה טיפוסים, A, B ו-AB. ההבדל הקריטי מכלבים הוא שלחתולים יש נוגדנים טבעיים נגד הטיפוס שאינו שלהם, עוד לפני שנחשפו לעירוי כלשהו. מנת דם מסוג A לחתול מסוג B נהרסת במהירות עצומה (זמן מחצית חיים של כשעה וחצי בלבד) ועלולה לגרום לקריסה, הקאות, המוגלובינמיה ואף מוות. הכיוון ההפוך, B לחתול A, מתון יותר אך עדיין קצר (כמה ימים). חתול מסוג AB חסר נוגדנים ומתפקד כמקבל אוניברסלי. מעבר ל-AB קיימים אנטיגנים נוספים, בהם Mik (שזוהה ב-2007) ומערכת FEA, ולכן גם חתול מסוג A שמעולם לא קיבל עירוי יכול להיות לא מתאים.

במחקר שבדק 300 חתולים, כ-15% מהחתולים שמעולם לא קיבלו עירוי היו לא מתאימים בבדיקת התאמה ראשית, וכ-27% מאלה שקיבלו עירוי בעבר. המסקנה המעשית: בחתולים מבצעים בדיקת התאמה לפני כל עירוי, כולל הראשון. בנוסף, תדירות טיפוס B משתנה מאוד בין גזעים ואזורים, כפי שמראה הטבלה:

מי יכול לתרום דם: קריטריונים לכלבים ולחתולים

תורם טוב הוא קודם כל חיה בריאה, ואחר כך חיה נוחה לטיפול. הקריטריונים המקובלים בעולם:

מעבר לבדיקות הראשוניות, בנקים מסודרים מבצעים סקר בריאות שנתי (ספירת דם, ביוכימיה, בדיקת שתן) ומודדים המטוקריט או המוגלובין לפני כל תרומה. בחתולים מומלץ לשקול בדיקת אקו לב או בדיקת NT-proBNP לפני הכניסה לתוכנית, כי עד כ-30% מהחתולים עם מחלת לב אינם מציגים אוושה.

בבנק הדם הישראלי לחיות מחמד, שפועל בבית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי, כל כלב עובר בכל תרומה בדיקה פיזיקלית מלאה וספירת דם הכוללת משטח דם לאיתור טפילים; אם קיים חשד לטפילים מבוצעת בדיקת PCR, ורק מנה שלילית מאושרת לשימוש. בחתולים נבדקים FIV ו-FeLV (מידע על המחלות עצמן במדריך FIV ו-FeLV בחתולים), מבוצעת ספירת דם, אבחון סוג דם ומשטח דם, וכל מנה מסווגת לפי סוג הדם שלה.

איך נראית התרמת דם בפועל (ומהן הסכנות לתורם)

כלב תורם

ההתרמה מתבצעת בדרך כלל מווריד הצוואר, לאחר גילוח וחיטוי האזור, בשקית ואקום סטרילית. הדם זורם בכוח הכבידה ונאסף בדרך כלל בתוך דקות ספורות. כלבים אינם זקוקים להרדמה בשגרה, ורוב התורמים שוכבים בשלווה לצד הבעלים. אחרי ההוצאה מופעל לחץ על מקום הנטילה, והכלב זוכה למנוחה, מים ואוכל עשיר, ולעיתים נוזלים תת-עוריים.

המגבלות על נפח ותדירות חשובות לשמירה על בריאות התורם. ההנחיה המקובלת היא שנפח התרומה לא יעלה על כ-20% מנפח הדם הכולל, ובכלבים מעל 27 ק"ג משמעות הדבר נטילה של עד 16 מ"ל לק"ג. מבחינת תדירות, יש בנקים שמתירים תרומה כל 3 שבועות, אבל במחקרי מעקב אחרי תורמים קבועים התרומות בוצעו בהפרשים של כ-8 שבועות, משום שמחקר על תורמי כלבים הראה שתורמים ותיקים (כ-14 תרומות לאורך זמן) פיתחו מחסור קל בברזל, גם אם הערכים נשארו בטווח התקין.

חתול תורם

בחתולים התמונה שונה: נפח הדם קטן, והנטילה דורשת לרוב הרגעה או הרדמה קצרה, עם ניטור לחץ דם, חימום ושמירה על התעוררות מהירה. אוספים בסדר גודל של 40–60 מ"ל, כלומר עד כ-20% מנפח הדם, באמצעות מערכות איסוף ייעודיות לחתולים. בבנק הדם הישראלי הלכו צעד נוסף כדי לא להרדים חתול יותר מפעם אחת: חתולי רחוב מסורסים, ובסיום הניתוח (כשהם כבר מורדמים) נלקחת מנת הדם. מידע על הניתוח עצמו אפשר למצוא במדריך עיקור וסירוס.

ומה מרוויח התורם? קודם כל בדיקות סקר מקיפות בחינם: ספירת דם, ביוכימיה, סוג דם ובדיקות למחלות זיהומיות. חיה שמתרמת באופן קבוע נמצאת במעקב רפואי צמוד, ולעיתים קרובות מגלים בבדיקות האלה ממצאים מוקדמים שהיו מתגלים אחרת רק שנים לאחר מכן. שווה לשאול את הבנק גם על הטבות נוספות, כמו זכות קדימה או שובר למנת דם במקרה הצורך.

התרמה בכלבים נמשכת דקות ספורות ואינה דורשת הרדמה בשגרה

בצד המקבל: התאמה, מינון וניטור תגובות עירוי

לפני העירוי הווטרינר קובע מה בדיוק חסר לחיה: כדוריות אדומות, גורמי קרישה או אלבומין. לאחר מכן נקבע המוצר, המינון וקצב העירוי. הכלל הוא לתת רק את הרכיב הדרוש, משום שכל רכיב שנוסף הוא גם אנטיגן זר שמסכן את המקבל בעתיד.

המינונים המקובלים לכל כלב ולכל חתול משתנים לפי מוצר ומצב קליני, אך אלה נקודות הייחוס:

קצב העירוי אינו פחות חשוב מהמינון: 1–2 מ"ל לדקה בחתולים, בגורים ובכלבים עם מחלת לב, ו-3–6 מ"ל לדקה בכלבים בוגרים. העירוי צריך להסתיים בתוך ארבע שעות מרגע שהמנה יוצאת מהקירור, יש להשתמש במסנן מתאים (כ-150 מיקרון) ובקו נפרד מנוזלים המכילים סידן, כמו רינגר לקטט, שעלולים לגרום לקרישה בשקית. בחתולים מומלץ לנטר כל 5 דקות במהלך חצי השעה הראשונה, שהיא החלון שבו מתרחשות רוב התגובות החריפות.

תגובות עירוי: עד כמה זה שכיח ומה מזהים

לפי מחקרים פרוספקטיביים רב-מרכזיים שהשתמשו בהגדרות האחידות של איגוד ההמטולוגיה והעירוי הווטרינרי, שיעור תגובות העירוי החריפות הוא כ-8.9% בכלבים שקיבלו תרכיז כדוריות ו-4.5% בפלסמה, ובחתולים 7.8% ברכיבי כדוריות ו-1.1% בפלסמה. הסוג הנפוץ ביותר הוא תגובת חום לא-המוליטית (עלייה של יותר מ-1°C ויותר מ-39°C), ואחריה תגובות אלרגיות. ממצא חשוב מהמחקרים: גיל המנה משנה. בכלבים, מתן מנה שאוחסנה יותר מ-28 יום היה קשור לעלייה של פי ארבעה בסיכון לתגובת חום, ובחתולים כל יום נוסף של אחסון העלה מעט את הסיכון.

• תגובה המוליטית חריפה: הרס מהיר של הכדוריות, עם חום, הקאה, חולשה, קוצר נשימה, שתן כהה, ולעיתים קריסה. נדירה בכלב בעירוי ראשון, שכיחה יותר בחתול עם סוג דם לא מתאים.
• תגובה המוליטית מאוחרת: ירידה מהירה של ההמטוקריט יומיים עד ארבעה שבועות לאחר העירוי, עם צהבת וחום. לרוב מתונה, אך מחייבת תיעוד.
• תגובה אלרגית: נפיחות בפנים, אודם, גרד, הקאה, ובמקרים חמורים גם קוצר נשימה. מדווחת בטווח של עד 7%.
• עומס נפח (TACO): שיעול, נשימות מהירות ובצקת ריאות, שכיחות של כ-3%–5%. מסוכן במיוחד בחתולים עם מחלת לב ובחיות קטנות.
• היפוקלצמיה: נגרמת מהציטראט שבשקית. רלוונטית בעירויים גדולים ובמהירות גבוהה.
• זיהום חיידקי: נדיר אך מסוכן. שקית שנראית כהה, מבעבעת או מכילה קרישים נפסלת מיד.

סרטון הדרכה של atDove: איך נראית התרמת דם מכלב תורם, מההכנה ועד סוף התרומה

עירוי דם מכלב לחתול: הפתרון של הרגע האחרון

כשאין מנת דם חתולית מתאימה והחתול במצב מסכן חיים, קיים פתרון חירום אחד: עירוי דם של כלב לחתול (קסנוטרנספוזיה). ההליך יכול לייצב חתול חולה לטווח קצר, אבל הכדוריות של הכלב נהרסות בחתול מהר, ולכן מותר לתת אותו פעם אחת בלבד: עירוי שני של דם כלב עלול להיות קטלני.

מחקר רטרוספקטיבי ישראלי שבדק 311 חתולים שקיבלו עירוי בשנים 2013–2020 מציג את המחיר והתועלת: 105 מהם קיבלו דם של כלב ו-206 קיבלו דם חתולי תואם. בקבוצת הקסנוטרנספוזיה שיעור התגובות החריפות היה 37.1% לעומת 19.4%, ותגובות המוליטיות מאוחרות ב-85% לעומת 42.5%. שיעור השרידה עד השחרור היה נמוך יותר, אך מבין החתולים ששוחררו מבית החולים, השרידה ל-30 יום הייתה דומה בשתי הקבוצות (90% לעומת 88%). המסקנה: כלי מציל חיים, אבל גשר קצר ולא פתרון קבע.

איפה תורמים דם בישראל ואיך מבקשים מנת דם

בישראל פועל בנק הדם הישראלי לחיות מחמד בבית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בראשון לציון. הבנק הוקם בשנת 2004 ומנוהל על ידי ד"ר ערן סיטון, בהנחייתו של פרופ' איתמר ארוך, והוא משמש מחלקת תמיכה של בית החולים: אספקה שוטפת למאושפזים והיערכות למקרי חירום שבהם נדרשות מנות רבות בבת אחת. כל הכנסות היחידה מושקעות בחזרה באחזקה ובבקרת האיכות של המנות.

לצד בנק הדם האוניברסיטאי, מספר בתי חולים ומרכזים וטרינריים פרטיים גדולים בישראל (כגון וט-סנטר בראשון לציון ומרכז המומחים חוות דעת בבית ברל) מפעילים מאגרי תורמים משלהם ומחזיקים מלאי מנות דם ופלסמה קפואה לשימוש במקרי חירום פנימיים ולאספקה למרפאות באזור.

בנק הדם האוניברסיטאי מחפש תורמים באופן מתמיד, וההרשמה פתוחה לבעלי כלבים וחתולים דרך טופס באתר בית החולים. חשוב להביא אתך את פנקס החיסונים ואת פרטי הטיפולים נגד טפילים. החיה עוברת בדיקה ובדיקות דם לפני שהיא מאושרת, והקריטריונים המדויקים נקבעים על ידי הבנק. גם אם נראה לכם שהחיה לא מתאימה, שווה לבדוק מולו לפני שמוותרים.

• פנו לבנק הדם בבית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי דרך אתר בית החולים, או השאירו פרטים בטופס ההרשמה לתורמים. מוקד בית החולים: 03-9688588.
• אם החיה שלכם זקוקה למנת דם, שאלו את הווטרינר המטפל שלושה דברים: איזה מוצר דם נדרש, האם נדרשת בדיקת התאמה, והאם נדרש לפנות לבית חולים שיש בו בנק דם. אם המצב חריף, ראו גם מתי לגשת למרכז חירום וטרינרי ו- מצבי חירום וטרינריים: עלויות וביטוח.
• במצב חירום קיימות שלוש אפשרויות: מלאי הבנק, תורם פנימי של בית החולים, או קסנוטרנפוזיה חד-פעמית מכלב.
• עברו על התיעוד: אם החיה קיבלה בעבר עירוי, אמרו זאת לווטרינר. מידע זה משנה את הצורך בבדיקת התאמה.

בחתולים התרמה מתבצעת תחת הרגעה, עם ניטור לחץ דם וחימום

כמה עולה עירוי דם ומנת דם לכלב או לחתול בישראל? (מחירון וביטוח)

כאשר חיית מחמד זקוקה לעירוי דם בחירום, הבעלים מתמודדים לא רק עם הדאגה הרפואית אלא גם עם עלויות פתאומיות. עירוי דם אינו מסתכם ברכישת המנה עצמה: מדובר בפרוצדורה שכוללת בדיקות התאמה מקדימות, ציוד עירוי ייעודי (מסננים ומשאבות מבוקרות), השגחה רפואית רציפה של צוות מיומן, ובדיקות דם חוזרות להערכת התגובה. לפניכם פירוט טווחי המחירים המקובלים בישראל של 2026 במרכזי חירום ובתי חולים וטרינריים:

האם ביטוח חיות מחמד מכסה עירוי דם?

במרבית המקרים, התשובה חיובית. פוליסות ביטוח רפואי לכלבים ולחתולים בישראל (כגון הפניקס, חיותא, ליברה ומרפאט) כוללות כיסוי למצבי חירום רפואיים פתאומיים: תאונות דרכים, דימומים פנימיים, הרעלות קשות, הכשות נחש וניתוחי חירום שבהם נדרש עירוי דם מציל חיים. עם זאת, הכיסוי כפוף למספר תנאים:

• תקרת הכיסוי השנתית: לכל פוליסה תקרת הוצאות שנתית (לרוב בין 15,000 ל-30,000 ₪). מכיוון שאירוע חירום הכולל ניתוח, עירוי ואשפוז עלול להגיע לאלפי שקלים, חשוב לבדוק את יתרת התקרה הפנויה.
• השתתפות עצמית: בהתאם לחברה, ההשתתפות נעה בין סכום קבוע (למשל 250 ₪ למקרה) לבין אחוז מסוים (לרוב 10%–20% מעלות החשבונית).
• החרגת מחלות קודמות: אם הצורך בעירוי נובע ממחלה כרונית קיימת (כגון כשל כליות מתקדם או מחלת מח עצם שאובחנו לפני ההצטרפות לביטוח או במהלך תקופת אכשרה), הביטוח עלול להחריג את הטיפול.
• חשבוניות ודוח רפואי מפורט: חברות הביטוח דורשות דוח שחרור מפורט מרופא המיון המפרט את הסיבה לעירוי ואת מדדי ההמטוקריט, יחד עם חשבונית מס וקבלה על רכישת המנות.

לסיכום

בנק דם וטרינרי הוא אחת התשתיות השקטות והקריטיות של הרפואה הווטרינרית: בלי תורמים אין מנות, ובלי מנות אין מה לתת לחיה שמאבדת דם או שהמח העצם שלה הפסיק לייצר. בצד התורם זה תהליך קצר, מלווה בבדיקות סקר מקיפות, ולרוב נסבל היטב; בצד המקבל מדובר בטיפול עם סיכונים מדידים, שאפשר לצמצם במידה רבה על ידי בדיקת סוג דם, בדיקת התאמה, מנה טרייה ככל האפשר, קצב איטי וניטור צמוד. אם יש לכם כלב בריא במשקל מתאים, או חתול בית רגוע, שקלו להירשם לתוכנית תורמים: זו דרך קונקרטית להציל חיים של חיה אחרת, ובמקביל לקבל מעקב רפואי מסודר לחיה שלכם.

שאלות נפוצות

מקורות

1. בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי, האוניברסיטה העברית בירושלים. בנק הדם הישראלי לחיות מחמד (עמוד רשמי, עדכון יולי 2026)
2. Taylor S, Spada E, Callan MB, et al. (2021). 2021 ISFM Consensus Guidelines on the Collection and Administration of Blood and Blood Products in Cats. Journal of Feline Medicine and Surgery, 23(5):410–432
3. Hall GBF, Birkbeck R, Brainard BM, et al. (2024). A prospective multicenter observational study assessing incidence and risk factors for acute blood transfusion reactions in dogs. Journal of Veterinary Internal Medicine, 38(5):2495–2506
4. Hall GBF, Birkbeck R, Brainard BM, et al. (2025). A prospective multicenter observational study assessing incidence and risk factors for acute transfusion reactions in cats. Journal of Veterinary Internal Medicine, 39(6):e70246
5. Wardrop KJ, Birkenheuer A, Blais MC, et al. (2016). Update on Canine and Feline Blood Donor Screening for Blood-Borne Pathogens. Journal of Veterinary Internal Medicine, 30(1):15–35
6. McClosky ME, Cimino Brown D, Weinstein NM, et al. (2018). Prevalence of naturally occurring non-AB blood type incompatibilities in cats and influence of crossmatch on transfusion outcomes. Journal of Veterinary Internal Medicine, 32(6):1934–1942
7. Zaldívar-López S, Iazbik MC, Marín LM, Couto CG (2014). Iron status in blood donor dogs. Journal of Veterinary Internal Medicine, 28(1):211–214
8. Dini R, Agnoli C, Mariti C, et al. (2025). Insights into the Canine Blood Donor Experience: A Multicenter Study on Physiological and Behavioral Changes. Veterinary Sciences, 12(9):876
9. Chen JY, Scerbo M, Kramer G (2009). A review of blood substitutes: examining the history, clinical trial results, and ethics of hemoglobin-based oxygen carriers. Clinics (Sao Paulo), 64(8):803–813
10. Elkin M, Amichay-Menashe N, Segev G, Kelmer E, Adlersberg D, Aroch I, Klainbart S (2023). Retrospective study of canine blood xenotransfusion compared with type-matched feline blood allotransfusion to cats. Journal of Feline Medicine and Surgery, 25(7)
11. ABCD (European Advisory Board on Cat Diseases). Guideline for Blood Transfusion in Cats (עדכון יוני 2025)
12. Merck Veterinary Manual. Blood Groups and Blood Transfusions in Dogs (גרסת בעלי חיים, עדכון ספטמבר 2024)
13. eClinPath, Cornell University College of Veterinary Medicine. Transfusion Medicine: blood collection, components, blood types, transfusion therapy and adverse reactions
14. AKC Canine Health Foundation (2020). Canine Blood Donation

שתפו:

אהבתם את המאמר? עקבו אחרינו בפייסבוק לעוד טיפים, מדריכים ודילים על חיות מחמד

מאמרים קשורים

בריאות

מחלת הפרוו בגורי כלבים: סימנים, דרכי טיפול, חיסון ומניעה

מדריך וטרינרי מקיף על מחלת הפרוו בגורי כלבים: תסמינים מוקדמים, שיעורי החלמה, עלויות טיפול בישראל, פרוטוקול חיטוי סביבתי ולוח חיסוני WSAVA.

קראו עוד ←

בריאות

וטרינר חירום: מתי לרוץ למיון וטרינרי ומה עושים בדרך (2026)

וטרינר חירום לכלב ולחתול: איך מזהים מצב חירום, מתי נוסעים למיון וטרינרי, מה עושים בדרך, כמה עולה ביקור חירום ואיך מוצאים וטרינר תורן קרוב אליכם.

קראו עוד ←

בריאות

טיפול בקרציות ופרעושים בכלבים וחתולים (2026): השוואת תכשירים, ברבקטו ותופעות לוואי

מדריך וטרינרי לבחירת תכשיר נגד קרציות ופרעושים לכלבים ולחתולים ב-2026: השוואת מחירים (ברבקטו, נקסגארד, סימפריקה, סרסטו ואמפולות), תופעות לוואי של ברבקטו (FDA), קדחת הקרציות וטיפול בבית.

קראו עוד ←